אם חשבתם שמכות מצרים זה משהו מההגדה... מסתבר שטעיתם... מרץ 2013 ובישראל נערכים למכה השמינית מההגדה של פסח, מכת הארבה לאור נחילי הארבה הנמצאים במצרים, שמאלץ את משרד החקלאות הישראלי להכנס ל"כוננות ארבה"...
רק לרענון - מכות מצרים המוזכרות בהגדה של פסח למי ששכח:
דם
צפרדע
כינים
ערוב
דֶּבֶר
שחין
ברד
ארבה
חושך
מכת בכורות
במסגרת נוהל כוננות ארבה, במקביל להיערכות להפעלת צוותי הדברה מהקרקע ומהאוויר, פנה משרד החקלאות לחברות המייצרות ומייבאות תכשירי הדברה על מנת לדאוג למלאי מספק של תכשירי הדברה להדברת המזיק. צוות כוננות ארבה אף עובר השתלמויות ותרגילים בשטח בכל שנה, ללא קשר לכוננות.
למעשה מחודש ינואר 2005 אין ארבה בישראל. בזכות התגובה המהירה והיעילה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ויתר הגופים השותפים במאמץ להכחדת הארבה מאזורינו ובזכות מזג האוויר ומשטר הרוחות, להקות הארבה אשר חדרו לישראל מסיני בשנה זו חדלו להגיע, ואלו שכבר חדרו הודברו.
במקרה של גילוי ארבה על הציבור לדווח מיד לקו החירום אותו מפעיל המשרד: 03-9681500. כאשר מדובר בפרט יחיד או בפרטים בודדים, ניתן לקטול אותם באופן עצמאי. אם מדובר בנחיל גדול, משרד החקלאות ייכנס לתמונה ויבצע את פעולות ההדברה.
ארבה המדבר (בשמו המדעי: Schistocerca gregaria), הוא המזיק החקלאי הבולט ביותר מאז שהאדם החל בגידול תרבותי של צמחים. מוזכר בכתבים עתיקים, בתנ"ך ובקוראן. הארבה הינו עדיין אויב רציני של המגדלים במדינות רבות ומהווה גורם קובע בין מזון לבין רעב. הדבר תלוי, בין היתר, במזג אויר, בלהקות ארבה, גודלן ומהירות נדידתן.
הנזק בשנים מסוימות הגיע לרבע מיליארד דולר, בשל מספר סיבות, ביניהן: הארבה ניזון מטווח רחב ביותר של מיני צמחים; כל פרט אוכל ביום כמות השווה למשקלו, הכמות גדלה באופן הדרגתי מהזחלים הקטנים עד לבוגר ומגיעה ל- 2 גר', 2-3 שבועות לאחר התפתחות הבוגר. להקות צעירות גורמות לנזק רציני; מספר הבוגרים יכול לנוע מ- 40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר. קיימות להקות המגיעות גם לגודל של 1,000 קמ"ר. טון אחד של ארבה (זהו חלק קטן מהלהקה) אוכל מזון כמו 2,500 בני-אדם! הארבה ניזון מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים. בנוסף לכך, כנזק עקיף שובר עצים עקב המשקל כאשר מתיישב למנוחת לילה ומשחית צמחים על ידי הפרשותיו; תפוצתו נרחבת, קרוב ל- 30 מיליון קמ"ר ב- 60 מדינות.
ארבה המדבר נמצא במרכז אפריקה באזורים המתאימים לגידולו באוכלוסיות המפוזרות במהלך כל שנה. מזג אויר נוח וגשמי קיץ מתאימים עלולים לגרום לעלייה ברמת האוכלוסייה, למעבר למופע חברתי, ליצירת להקות ולנדידתן מארצות המוצא. ישראל נמצאת בגבול הצפוני של אזורי פלישות הארבה. בארץ נרשמו במאה וחמישים השנה האחרונות 10 פלישות. בדרך כלל נמשכה כל פלישה מספר שנים. הפלישה הקשה ביותר והזכורה היתה בשנות החמישים ונמשכה כ- 10 שנים. באותה תקופה הוקם צוות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
כמה עובדות על הארבה והנזק שהוא גורם:
כל ארבה אוכל ביום כמות השווה למשקלו.
מספר הבוגרים יכול לנוע מ- 40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר שטח.
טון אחד של ארבה (חלק קטן מהלהקה) אוכל מזון כמו 2,500 בני-אדם.
תפוצת הארבה נרחבת, קרוב ל- 30 מיליון קמ"ר ב- 60 מדינות
בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות התקבלה התראה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הימצאות נחילי ארבה באזור קהיר במצרים. בגלל משטר הרוחות ותנאי האקלים השוררים באזור, קיים סיכוי להגעת הארבה גם לישראל. עונת האביב הינה עונת ההתרבות של הארבה, ועל כן הסיכון בתקופה זו גדול.
מידע נוסף על הארבה ותמונות נותן למצוא באתר האינטרנט של משרד החקלאות בכתובת: www.moag.gov.il
עדכון: 5.3.2012:
נחיל גדול של מיליוני פריטי ארבה עבר את הגבול דרך קדש ברנע ונמצא בשמי הדרום. משרד החקלאות מעלה לאוויר מטוס תצפית כדי למפות את מיקום הלהקה. לאחר מיפוי האזור בו ינחת הארבה, ירוסס האזור, ככל הנראה מהאוויר.
הציבור מתבקש לדווח לקו משרד החקלאות ובמידה שנתקלים בנחילים הנוחתים באזור הנגב המערבי, להתקשר לקו הארבה במשרד החקלאות, בטלפון: 03-9681500
עדכון 19:00 בערב: משרד החקלאות מיפה את מיקומו של נחיל הארבה שחדר לישראל - הנחיל נחת על הקרקע קרוב מאוד לאזור בו נכנס לארץ, ממזרח ליישוב כמהין. למי שמודאג... הנחיל לא צפוי להתרומם חזרה לאוויר לפני מחר בבוקר. מחר עם אור ראשון מטוסי ריסוס ירססו את אזור הנחיתה, ובמקביל השטח ירוסס מהקרקע. משרד החקלאות ימשיך לעקוב אחר הלהקות במצרים.
קו הארבה:
משרד החקלאות נערך להתמודד עם הארבה, במידה שיגיע לישראל. משרד החקלאות קורא לציבור לגלות ערנות ובמידה שנתקלים בנחילים המכילים אלפי פרטים, לפני שאתם רצים להכין ארבה מטוגן... להתקשר לקו הארבה במשרד החקלאות בטלפון: 03-9681500, בין השעות 7:30 בבוקר ל- 19:00 בערב.
רק לרענון - מכות מצרים המוזכרות בהגדה של פסח למי ששכח:
דם
צפרדע
כינים
ערוב
דֶּבֶר
שחין
ברד
ארבה
חושך
מכת בכורות
במסגרת נוהל כוננות ארבה, במקביל להיערכות להפעלת צוותי הדברה מהקרקע ומהאוויר, פנה משרד החקלאות לחברות המייצרות ומייבאות תכשירי הדברה על מנת לדאוג למלאי מספק של תכשירי הדברה להדברת המזיק. צוות כוננות ארבה אף עובר השתלמויות ותרגילים בשטח בכל שנה, ללא קשר לכוננות.
למעשה מחודש ינואר 2005 אין ארבה בישראל. בזכות התגובה המהירה והיעילה של השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ויתר הגופים השותפים במאמץ להכחדת הארבה מאזורינו ובזכות מזג האוויר ומשטר הרוחות, להקות הארבה אשר חדרו לישראל מסיני בשנה זו חדלו להגיע, ואלו שכבר חדרו הודברו.
במקרה של גילוי ארבה על הציבור לדווח מיד לקו החירום אותו מפעיל המשרד: 03-9681500. כאשר מדובר בפרט יחיד או בפרטים בודדים, ניתן לקטול אותם באופן עצמאי. אם מדובר בנחיל גדול, משרד החקלאות ייכנס לתמונה ויבצע את פעולות ההדברה.
ארבה המדבר (בשמו המדעי: Schistocerca gregaria), הוא המזיק החקלאי הבולט ביותר מאז שהאדם החל בגידול תרבותי של צמחים. מוזכר בכתבים עתיקים, בתנ"ך ובקוראן. הארבה הינו עדיין אויב רציני של המגדלים במדינות רבות ומהווה גורם קובע בין מזון לבין רעב. הדבר תלוי, בין היתר, במזג אויר, בלהקות ארבה, גודלן ומהירות נדידתן.
הנזק בשנים מסוימות הגיע לרבע מיליארד דולר, בשל מספר סיבות, ביניהן: הארבה ניזון מטווח רחב ביותר של מיני צמחים; כל פרט אוכל ביום כמות השווה למשקלו, הכמות גדלה באופן הדרגתי מהזחלים הקטנים עד לבוגר ומגיעה ל- 2 גר', 2-3 שבועות לאחר התפתחות הבוגר. להקות צעירות גורמות לנזק רציני; מספר הבוגרים יכול לנוע מ- 40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר. קיימות להקות המגיעות גם לגודל של 1,000 קמ"ר. טון אחד של ארבה (זהו חלק קטן מהלהקה) אוכל מזון כמו 2,500 בני-אדם! הארבה ניזון מעלים, פרחים, פירות, זרעים וקליפות עצים. בנוסף לכך, כנזק עקיף שובר עצים עקב המשקל כאשר מתיישב למנוחת לילה ומשחית צמחים על ידי הפרשותיו; תפוצתו נרחבת, קרוב ל- 30 מיליון קמ"ר ב- 60 מדינות.
ארבה המדבר נמצא במרכז אפריקה באזורים המתאימים לגידולו באוכלוסיות המפוזרות במהלך כל שנה. מזג אויר נוח וגשמי קיץ מתאימים עלולים לגרום לעלייה ברמת האוכלוסייה, למעבר למופע חברתי, ליצירת להקות ולנדידתן מארצות המוצא. ישראל נמצאת בגבול הצפוני של אזורי פלישות הארבה. בארץ נרשמו במאה וחמישים השנה האחרונות 10 פלישות. בדרך כלל נמשכה כל פלישה מספר שנים. הפלישה הקשה ביותר והזכורה היתה בשנות החמישים ונמשכה כ- 10 שנים. באותה תקופה הוקם צוות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
כמה עובדות על הארבה והנזק שהוא גורם:
כל ארבה אוכל ביום כמות השווה למשקלו.
מספר הבוגרים יכול לנוע מ- 40 ועד 80 מיליון בלהקה על כל קמ"ר שטח.
טון אחד של ארבה (חלק קטן מהלהקה) אוכל מזון כמו 2,500 בני-אדם.
תפוצת הארבה נרחבת, קרוב ל- 30 מיליון קמ"ר ב- 60 מדינות
בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות התקבלה התראה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) על הימצאות נחילי ארבה באזור קהיר במצרים. בגלל משטר הרוחות ותנאי האקלים השוררים באזור, קיים סיכוי להגעת הארבה גם לישראל. עונת האביב הינה עונת ההתרבות של הארבה, ועל כן הסיכון בתקופה זו גדול.
מידע נוסף על הארבה ותמונות נותן למצוא באתר האינטרנט של משרד החקלאות בכתובת: www.moag.gov.il
עדכון: 5.3.2012:
נחיל גדול של מיליוני פריטי ארבה עבר את הגבול דרך קדש ברנע ונמצא בשמי הדרום. משרד החקלאות מעלה לאוויר מטוס תצפית כדי למפות את מיקום הלהקה. לאחר מיפוי האזור בו ינחת הארבה, ירוסס האזור, ככל הנראה מהאוויר.
הציבור מתבקש לדווח לקו משרד החקלאות ובמידה שנתקלים בנחילים הנוחתים באזור הנגב המערבי, להתקשר לקו הארבה במשרד החקלאות, בטלפון: 03-9681500
עדכון 19:00 בערב: משרד החקלאות מיפה את מיקומו של נחיל הארבה שחדר לישראל - הנחיל נחת על הקרקע קרוב מאוד לאזור בו נכנס לארץ, ממזרח ליישוב כמהין. למי שמודאג... הנחיל לא צפוי להתרומם חזרה לאוויר לפני מחר בבוקר. מחר עם אור ראשון מטוסי ריסוס ירססו את אזור הנחיתה, ובמקביל השטח ירוסס מהקרקע. משרד החקלאות ימשיך לעקוב אחר הלהקות במצרים.
קו הארבה:
משרד החקלאות נערך להתמודד עם הארבה, במידה שיגיע לישראל. משרד החקלאות קורא לציבור לגלות ערנות ובמידה שנתקלים בנחילים המכילים אלפי פרטים, לפני שאתם רצים להכין ארבה מטוגן... להתקשר לקו הארבה במשרד החקלאות בטלפון: 03-9681500, בין השעות 7:30 בבוקר ל- 19:00 בערב.
