אתמול זכינו להצצה ראשונה אל מרכז המבקרים החדש ופרויקט הקמרונות בנמל העתיק של קיסריה שייפתח מחר לקהל הרחב באירוע בו נחנך מרכז המבקרים על ידי נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד.
ביקרנו אתמול בקמרונות הגדולים (בגובה של 7.40 מטרים ו-21 מטרים עומקם) אותם הקים הורדוס כחלק ממערך האחסנה בנמל ושימשו גם כבסיס לבימת המקדש של הקיסר אוגוסטוס שעמד במרכז העיר החדשה של הורדוס. צומת מרכזית של הכלכלה הגלובאלית והסחר בין מזרח למערב בעת העתיקה.
בהשקעה של יותר מ-150 מיליון ש"ח של קרן אדמונד דה רוטשילד, בתום תכנון הנדסי מורכב ומאתגר של החברה לפיתוח קיסריה וחמש שנים של מחקר ועבודה מאומצת של טובי הארכיאולוגים ברשות העתיקות ומומחי רשות הטבע והגנים, נחשפו אוצרות שהיו גנוזים מעל 2,000 שנים באדמת קיסריה ושוחזרו קמרונות נמל קיסריה.
כתבה מורחבת על החוייה במרכז המבקרים החדש תוכלו למצוא במגזין למשפחות מטיילות בקינדרלנד.
מאות שעות צילום ועריכה, עשרות רבות של ניצבים ואולפנים משוכללים באירופה נדרשו להשלמת החוויה הייחודית שמזמן המרכז החדש למבקרים – בינות למוצגים האותנטיים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בנמל, בים ובאזור.
מרכז המבקרים בקמרונות המשוחזרים, משלב עתיקות מאוצרותיה הגנוזים של קיסריה, עם טכנולוגיה חדשנית ומפגיש את הקהל עם דמותו הנועזת, המורכבת והמסוכסכת של המלך הורדוס - כפי שאיש לא העז להציגה עד היום. שיקום ושיחזור הקמרונות שעמדו בסכנת התמוטטות ממש, היה מורכב במיוחד וארך יותר מחמש שנות עבודה מאומצת ומשולבת של ארכיאולוגים, מהנדסים ואדריכלי שימור.
אולמות התצוגה מגוון המיצגים והאוצרות הארכיאולוגיים שנחשפו במהלך החפירות, הונגשו גם לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
במקביל לחפירה הארכיאולוגית, נדרשה הקמת תמיכות הנדסיות, בדיקה מדוקדקת של יצבות הקירות ושכבות העפר בכל נפחם של הקמרונות ואף פירוק זהיר והרכבה מחדש של קירות המתחם. במהלך החפירה אף נחשף שמאז הוקמו ע"י הורדוס - הקמרונות כבר התמוטטו בעבר ושוחזרו בתקופה הביזנטית. יצוין, כי גם המשחזרים הביזנטיים הקפידו לשמרם במתווה המקורי.
קרן אדמונד דה רוטשילד מובילה את הפרוייקט באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, בראשות סגן יו"ר הקרן, גיא סברסקי והמנכ"ל מיכאל כרסנטי. עבודות החשיפה, השחזור והשימור של קמרונות הנמל ושכיות החמדה הגנוזות האחרות באדמת קיסריה העתיקה, מנוהלות בפועל על ידי ארכיאולוגים ועובדי רשות העתיקות, בראשותו של ישראל חסון ובתיאום עם מנהלת הגן הלאומי קיסריה - רשות הטבע והגנים, בראשותו של שאול גולדשטיין.
במסגרת העבודות נחשפו באחרונה בחפירת רשות העתיקות, בסמוך לקמרונות, עוד שלשה ממצאים מרגשים:
רצפת פסיפס מהתקופה הרומית, אשר נמצאה בבית המרחץ שבסמוך אל בימת המקדש והועתקה אל הרחבה שבפתח מרכז המבקרים; רצפת הפסיפס הצבעונית הנושאת דגמים גיאומטריים, הייתה שייכת למבנה דמוי חצי כיפה, אשר יתכן כי שימש למטרות פולחניות או ציבוריות, ואשר הוקם, ככול הנראה, במהלך המאה ה-2 או בתחילת המאה ה-3 לספירה. זאת, כחלק מהאדרת החזית המערבית של במת המקדש של אוגוסטוס ואלת רומא בקיסריה. קירות המבנה צופו בלוחות שיש, ובחזיתו עמדו שני כנים (פֶּדֶסטָלים) שבמקור נשאו על גביהם פסלים או עיטור אדריכלי אחר.
מטמון של כ- 500 מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית. המטמון, שזוהה ע"י ד"ר דונלד צבי אריאל מרשות העתיקות. הוטמן, ככל הנראה, בתוך שקיק מעור או מחומר אחר אשר התכלה עם השנים. הוא התגלה בחפירה ארכיאולוגית בעת חשיפת אחד מהקמרונות. בהיעדר בנק, כפי שמוכר לנו היום, המטבעות הוחבאו "מתחת לבלטות" - תחת רצפת מבנה כנסייתי מפואר מהתקופה הביזנטית – ככל הנראה הקתדרלה של העיר, ששימשה כמושב הבישופ. ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות אומרים שיתכן שהטמנת המטבעות קשורה בהקמת מתחם הכנסיה על גבי במת המקדש, שכן ידוע שהכנסייה בתקופה זו לקחה חלק גם בפונקציות המנהליות של העיר. עוד הוסיפו כי בעל המטמון לא שב לקחת אותו, וכך מצאנו אותו אנחנו. הסיבה לאי חזרתו תישאר, כנראה, בגדר תעלומה - מוסיף ד"ר גנדלמן.
פסיפס הנושא כתובת ביוונית "היודע הכל הושע וברך" – מהמאה ה- 5 לספירה. במהלך חפירה ארכיאולוגית במתחם המחסנים הענק שנבנה בנמל קיסריה בתקופה הביזנטית, התגלתה באחת הכניסות למחסנים כתובת ברכה המיועדת, ככל הנראה, למפעילי המחסנים ולספנים. את הכתובת, הנתונה בתוך מדליון עגול, פיענחה ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. קיסריה בתקופה הביזנטית הייתה עיר נמל שוקקת, מהנמלים הגדולים של האימפריה הביזנטית. שטח המחסנים, ששימשו כמחסני המעבר של האזור כולו, השתרע על מעל 2500 מ"ר וכלל סחורות ציבוריות ופרטיות. בין השאר, נמצאו במהלך החפירה עדויות לסחר עם איטליה, יוון, טורקיה, ואפילו עד אזור אנגליה של היום.
הכניסה למרכז המבקרים, אותו תכננה ויצרה חברת "בריז קריאייטיב", העוסקת בתכנון ובהקמה של מוזיאונים ומרכזי מבקרים, אינה כרוכה בתשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי. רבבות משפחות ישראליות ומאות אלפי תיירים זרים נהנים מידי שנה בשנה מהמתחם שוקק החיים בכל ימות השנה. מבקרים בתיאטרון הרומי היפהפה, מסיירים לאורך טיילת החומות על ביצוריה ומגדלי השמירה, מתרשמים מבית הכנסת העתיק שמעיד על החיים היהודיים בעיר, פוסעים בין שרידי הארמון והמקדשים ומתפעלים מאמת מים. בחגים ובחופשות נערכות בהיפודרום העתיק שנשתמר באתר מופעי ראווה של רוכבים על סוסיהם. בין לבין ניתן לבלות כמובן בכיכר האומנים, בתי הקפה ומגוון המסעדות המזמינות, לנופו של הים הפתוח.
מרכז המבקרים החדש ייפתח לציבור הרחב החל מ-1.6.19.
הכניסה חופשית וללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי (39 שקלים למבוגר, 24 שקלים לילד, חינם למנויים).
למידע נוסף הכנסו לאתר...
ביקרנו אתמול בקמרונות הגדולים (בגובה של 7.40 מטרים ו-21 מטרים עומקם) אותם הקים הורדוס כחלק ממערך האחסנה בנמל ושימשו גם כבסיס לבימת המקדש של הקיסר אוגוסטוס שעמד במרכז העיר החדשה של הורדוס. צומת מרכזית של הכלכלה הגלובאלית והסחר בין מזרח למערב בעת העתיקה.
מרכז המבקרים בנמל קיסריה - מה חדש?
נמל קיסריה הוא אחד אתרי התיירות הפופולריים ביותר בישראל, השני במספר המבקרים אחרי מצדה. במרכז התצוגה, שתחליף את הסרט הוותיק במיצג מסע בזמן, מוקרנת הפקה בינלאומית של אפוס היסטורי על דמותו המורכבת מאוד של המלך הורדוס. ההפקה המושקעת "מחזירה לחיים" את החזון האדיר, התככים, המאוויים, התשוקות, הרציחות והחלומות הכבירים שחווה הורדוס, ממש כאן - בלב עתיקות קיסריה. הסרט צולם כולו בפורמט אנכי, בהתאמה למסך - קמרון מקושת, כאמור, בגובה של 7 מטרים, שבנה גיבור האפוס המלך הורדוס בכבודו ובעצמו.כתבה מורחבת על החוייה במרכז המבקרים החדש תוכלו למצוא במגזין למשפחות מטיילות בקינדרלנד.
מאות שעות צילום ועריכה, עשרות רבות של ניצבים ואולפנים משוכללים באירופה נדרשו להשלמת החוויה הייחודית שמזמן המרכז החדש למבקרים – בינות למוצגים האותנטיים שנחשפו בחפירות הארכיאולוגיות בנמל, בים ובאזור.
אולמות התצוגה מגוון המיצגים והאוצרות הארכיאולוגיים שנחשפו במהלך החפירות, הונגשו גם לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים.
במקביל לחפירה הארכיאולוגית, נדרשה הקמת תמיכות הנדסיות, בדיקה מדוקדקת של יצבות הקירות ושכבות העפר בכל נפחם של הקמרונות ואף פירוק זהיר והרכבה מחדש של קירות המתחם. במהלך החפירה אף נחשף שמאז הוקמו ע"י הורדוס - הקמרונות כבר התמוטטו בעבר ושוחזרו בתקופה הביזנטית. יצוין, כי גם המשחזרים הביזנטיים הקפידו לשמרם במתווה המקורי.
נמל קיסריה - ממצאים מהעבר ותכניות לעתיד
מבצע החפירות, השימור והשחזור של נמל קיסריה בהשקעת עתק של יותר מ-150 מיליון ש"ח, כלל את שימור ושיקום בית הכנסת העתיק, הקמת טיילת בחומות הצלבניות, שיקום אמת המים הרומית ושימור ושחזור קמרונות המקדש, בימת המקדש וגרם המדרגות שהוביל אליו.מרכז המבקרים שנחנך מעשיר עוד יותר את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה – מאתרי התיירות המובילים בישראל. הפרויקט הינו נדבך נוסף בעשייה של קרן אדמונד דה רוטשילד בראשותם של הברון בנג'מין והברונית אריאן דה רוטשילד - ממשיכי דרכו של מייסד הקרן, הברון אדמונד דה רוטשילד, הנכד. זו חולייה נוספת בשרשרת הדורות של משפחת רוטשילד המתמידה בעשייה לביצורה של מדינת ישראל- בהתיישבות, בתעשייה, במדע, בתרבות ובהשכלה הגבוהה, ברוח חזונו של אבי היישוב, "הנדיב הידוע", הברון אדמונד בנג'מין דה רוטשילד.קרן אדמונד דה רוטשילד מובילה את הפרוייקט באמצעות החברה לפיתוח קיסריה, בראשות סגן יו"ר הקרן, גיא סברסקי והמנכ"ל מיכאל כרסנטי. עבודות החשיפה, השחזור והשימור של קמרונות הנמל ושכיות החמדה הגנוזות האחרות באדמת קיסריה העתיקה, מנוהלות בפועל על ידי ארכיאולוגים ועובדי רשות העתיקות, בראשותו של ישראל חסון ובתיאום עם מנהלת הגן הלאומי קיסריה - רשות הטבע והגנים, בראשותו של שאול גולדשטיין.
במסגרת העבודות נחשפו באחרונה בחפירת רשות העתיקות, בסמוך לקמרונות, עוד שלשה ממצאים מרגשים:
רצפת פסיפס מהתקופה הרומית, אשר נמצאה בבית המרחץ שבסמוך אל בימת המקדש והועתקה אל הרחבה שבפתח מרכז המבקרים; רצפת הפסיפס הצבעונית הנושאת דגמים גיאומטריים, הייתה שייכת למבנה דמוי חצי כיפה, אשר יתכן כי שימש למטרות פולחניות או ציבוריות, ואשר הוקם, ככול הנראה, במהלך המאה ה-2 או בתחילת המאה ה-3 לספירה. זאת, כחלק מהאדרת החזית המערבית של במת המקדש של אוגוסטוס ואלת רומא בקיסריה. קירות המבנה צופו בלוחות שיש, ובחזיתו עמדו שני כנים (פֶּדֶסטָלים) שבמקור נשאו על גביהם פסלים או עיטור אדריכלי אחר.
מטמון של כ- 500 מטבעות ברונזה מהתקופה הביזנטית. המטמון, שזוהה ע"י ד"ר דונלד צבי אריאל מרשות העתיקות. הוטמן, ככל הנראה, בתוך שקיק מעור או מחומר אחר אשר התכלה עם השנים. הוא התגלה בחפירה ארכיאולוגית בעת חשיפת אחד מהקמרונות. בהיעדר בנק, כפי שמוכר לנו היום, המטבעות הוחבאו "מתחת לבלטות" - תחת רצפת מבנה כנסייתי מפואר מהתקופה הביזנטית – ככל הנראה הקתדרלה של העיר, ששימשה כמושב הבישופ. ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות אומרים שיתכן שהטמנת המטבעות קשורה בהקמת מתחם הכנסיה על גבי במת המקדש, שכן ידוע שהכנסייה בתקופה זו לקחה חלק גם בפונקציות המנהליות של העיר. עוד הוסיפו כי בעל המטמון לא שב לקחת אותו, וכך מצאנו אותו אנחנו. הסיבה לאי חזרתו תישאר, כנראה, בגדר תעלומה - מוסיף ד"ר גנדלמן.
פסיפס הנושא כתובת ביוונית "היודע הכל הושע וברך" – מהמאה ה- 5 לספירה. במהלך חפירה ארכיאולוגית במתחם המחסנים הענק שנבנה בנמל קיסריה בתקופה הביזנטית, התגלתה באחת הכניסות למחסנים כתובת ברכה המיועדת, ככל הנראה, למפעילי המחסנים ולספנים. את הכתובת, הנתונה בתוך מדליון עגול, פיענחה ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. קיסריה בתקופה הביזנטית הייתה עיר נמל שוקקת, מהנמלים הגדולים של האימפריה הביזנטית. שטח המחסנים, ששימשו כמחסני המעבר של האזור כולו, השתרע על מעל 2500 מ"ר וכלל סחורות ציבוריות ופרטיות. בין השאר, נמצאו במהלך החפירה עדויות לסחר עם איטליה, יוון, טורקיה, ואפילו עד אזור אנגליה של היום.
הכניסה למרכז המבקרים, אותו תכננה ויצרה חברת "בריז קריאייטיב", העוסקת בתכנון ובהקמה של מוזיאונים ומרכזי מבקרים, אינה כרוכה בתשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי. רבבות משפחות ישראליות ומאות אלפי תיירים זרים נהנים מידי שנה בשנה מהמתחם שוקק החיים בכל ימות השנה. מבקרים בתיאטרון הרומי היפהפה, מסיירים לאורך טיילת החומות על ביצוריה ומגדלי השמירה, מתרשמים מבית הכנסת העתיק שמעיד על החיים היהודיים בעיר, פוסעים בין שרידי הארמון והמקדשים ומתפעלים מאמת מים. בחגים ובחופשות נערכות בהיפודרום העתיק שנשתמר באתר מופעי ראווה של רוכבים על סוסיהם. בין לבין ניתן לבלות כמובן בכיכר האומנים, בתי הקפה ומגוון המסעדות המזמינות, לנופו של הים הפתוח.
מרכז המבקרים החדש ייפתח לציבור הרחב החל מ-1.6.19.
הכניסה חופשית וללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לגן הלאומי (39 שקלים למבוגר, 24 שקלים לילד, חינם למנויים).
למידע נוסף הכנסו לאתר...
